הגדרה

מתוך eidhr

קפיצה אל: ניווט, חיפוש


The Minerva Center for Human Rights

The Hebrew University of Jerusalem





תוכן עניינים

היקף האיסור

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 1 - הגדרת המונח "עינויים" – מעשה שבאמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, פיזי או מנטלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע, להענישו על מעשה, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי; או מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא.
  2. General Comments
    1. 2017 ,General Comment No. 4: Implementation of Article 3 of the Convention in the Context of Article 22
      1. סעיף 4 - המונח "גירוש" (Deportation) כולל גם את המונחים (רשימה לא סגורה): הרחקה, הסגרה, החזרה בכוח ועוד.
      2. סעיף 11 - עיקרון אי ההחזרה (non-refoulment) חל כאשר ישנו בסיס לחשש שההחזרה למדינת האם תוביל לעינויו של המוחזר. החשש מבוסס כאשר האיום ניתן לצפייה, אישי, מיידי וממשי.
    2. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 1 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים, שנתפס כיום בעל מעמד מנהגי וקוגנטי (jus Cogens).
      2. סעיף 3 – החובה למנוע עינוים בסעיף 2 לאמנה רחבה וכוללת עינויים ואמצעי ענישה אכזריים, משפילים או לא אנושיים אחרים. בפועל ההבחנה המושגית בין עינויים להתעללות לא תמיד ברורה ולעיתים יש ביניהם חפיפה.
      3. סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר.
      4. סעיף 9 – פערים רציניים בין ההגדרה באמנה להגדרה הפנים-מדינתית יוצרים, או עלולים ליצור, פתח להתחמקות מאחריות ולכן יש להקפיד שכל חלקי הממשלה יאמצו את ההגדרה הקבועה באמנה.
      5. סעיף 9 – האלמנטים של כוונה ומטרה בסעיף 1 לחוק אינם כרוכים במניעים הסובייקטיביים של הנאשמים אלא יש לבחון אותם מבחינה אובייקטיבית ולאור הנסיבות.
      6. סעיף 10 – ניתן להבחין בין התעללות לעינויים לאור החומרה של הכאב והסבל ואין דרישה של הוכחת הכוונה.
      7. סעיף 11 – הגדרת עבירת העינויים באופן נפרד מעבירה של תקיפה או פשעים אחרים תעזור לשרת את מטרת העל של האמנה והיא למנוע עינויים והתעללות.
      8. סעיף 20 – עיקרון אי-האפליה הינו עיקרון בסיסי בהגנה על זכויות אדם הנכלל בהגדרת עינויים תחת סעיף 1 לאמנה. לפי האמנה שימוש מפלה באלימות נפשית או פיזית הינו פקטור חשוב בקביעה האם מדובר בעינויים. 
  3. Concluding Observations
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001 (עברית)
      1. סעיף 6(ט) – מדיניות הסגר עשויה לעלות לעיתים כדי יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל.
    2. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009 (עברית)
      1. סעיף 8 – הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".
      2. סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 3, סעיף 7 - לא יועמד אדם בפני עינויים, או בפני יחס או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים: בפרט, לא יועמד אדם בלא הסכמתו החופשית, בפני ניסוי רפואי או מדעי.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 2- סעיף 7 נועד להגן על כבודו ובריאותו הפיזית והנפשית של הפרט, בין אם ייפגע בידי גורם רשמי, לא רשמי או פרטי. אל הסעיף מתווסף סעיף 10(1) לאמנה המציב דרישה חיובית להענקת יחס אנושי מתוך התחשבות בכבוד האדם לכל אלו שנשללה מהם חירותם.
      2. סעיף 3- לא ניתן להתנות על סעיף 7, אף לא במצב חירום כפי שמוגדר בסעיף 4. מצוין כי אין נסיבות, גם לא ציות לפקודה, בהן תינתן הצדקה להפרת סעיף 7.
      3. סעיף 4- אין הגדרות מפורטות בסעיף 7. הועדה אינה מעוניינת ליצור הבחנה חדה בין סוגים שונים של טיפול או ענישה, ומבקשת להבחין במטרת היחס הנדון וטבעו.
      4. סעיף 5- האיסור בסעיף 7 נוגע גם לעונשים הגורמים ייסורים מנטאליים לקורבן, כמו כן מתבקש להרחיב את תחולת האיסור לענישה פיזית שאופיה חינוכי או משמעתי. מודגש כי הסעיף חל גם על תלמידים ומטופלים במוסדות רפואיים.
    2. General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004
      1. סעיף 8- בהתאם לסעיף 2, על המדינות לנקוט בצעדים חיוביים להתגשמות חובותיה שבאמנה, ולפי סעיף 7, נכללת בכך גם הבטחה כי ישויות פרטיות לא יגרמו למעשי עינויים.
    3. General Comment No. 29: States of Emergency 2001
      1. סעיף 13- הועדה מציינת זכויות יסוד שאינן מנויות בפסקה 2 לסעיף 4 אשר גם מהן אין לסטות במצב חירום: בין היתר זכותם של אלו שנשללה מהם חירותם ליחס אנושי (סעיף 10).
  3. Concluding Observations
    1. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010 (الترجمة للّغة العربيّة) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 11- הועדה מודאגת שכן פשע העינויים, כהגדרתו בסעיף 1 לאמנת העינויים ובסעיף 7 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, אינו כלול עדיין בחקיקה ישראלית. יש לציין את החלטת בית המשפט העליון בעניין פסילת ראייה שהושגה שלא כדין (פסק דין יששכרוב), אך הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לעגן בחקיקה את האיסור, לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ICESCR)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 12 - הכרה בזכות לבריאות גופנית ונפשית.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 14: The Right to the Highest Attainable Standard of Health, 2000  (תרגום לעברית)
      1. סעיף 3 – הזכות לבריאות כרוכה ותלויה במימוש זכויות אדם אחרות, כולל האיסור על עינויים, שלצד זכויות וחירויות מהווה מרכיב אינטגרלי בזכות לבריאות.
      2. סעיף 8 – פירוש הזכות לבריאות רחב יותר מזכות האדם להיות בריא וכולל חירויות וזכויות, ביניהן הזכות לחופש מעינויים (the right to be free from torture).
  3. דו"ח הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם (OHCHR)
    1. Report of the United Nations High Commissioner for Human Rights, 2010
      1. סעיף 27 – החופש מעינויים ומכל התנהגות אכזרית, לא-הומאנית או משפילה אחרת מהווה חלק משמעותי במימוש הזכות לבריאות.

אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 5(ב) – הכרה בזכות לבטחון האדם ולהגנה מפני אלימות או נזק גופני, בין בידי פקידי ממשלה או בידי כל יחיד, קבוצה או מוסד.


פליליות מעשי העינויים

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 - המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 17 – כישלון של המדינה לחקור, להעמיד לדין פלילי או לאפשר הליך אזרחי, יכולים להוות שלילת תיקון והפרה של חובת המדינה תחת סעיף 14.
      2. סעיף 19 – לפי סעיף 2 לאמנה על המדינות לקבוע עבירה של עינויים תחת הדין הפלילי, אי-קביעת איסור פלילי הקובע עבירה של עינויים והתעללות, מגביל את יכולתו של הקורבן ליהנות מהזכויות המובטחות לו תחת סעיף 14 לאמנה.
      3. סעיף 22 – לפי האמנה המדינות נדרשות להעמיד לדין או להסגיר חשודים בעינויים כשהם נמצאים בשטח השיפוט שלהן ולאמץ חקיקה שתאפשר זאת.
      4. סעיפים 40-43 – הגבלת הפטורים וההסתייגויות מעבירות של עינויים כגון התיישנות, חנינה וחסינות.


הגדרת הקורבן

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. General Comments
    1. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 3 – קורבנות הינם אנשים שסבלו מנזק, באופן אינדיבידואלי או קולקטיבי, הכולל נזק נפשי או פיזי, סבל נפשי, הפסד כלכלי או הפרה בוטה של זכויותיהן הבסיסיות, ממעשים או מחדלים שמהווים הפרה של האמנה.
      2. סעיף 3 – אדם יוגדר כקורבן ללא קשר להרשעת או זיהוי המבצע וללא קשר למערכת יחסים משפחתית או אחרת בין המבצע לקרבן.
      3. סעיף 3 – "קורבן" לרבות משפחתו הקרובה של הקורבן המושפעת או תלויים של הקורבן כמו גם אנשים שספגו נזק מניסיון לסייע לקורבנות או למנוע המעשה.
      4. סעיף 3 – המונח "ניצולים" יכול לכלול במקרים מסוימים אנשים אשר סבלו נזק.
      5. סעיף 4 - הוועדה מדגישה את החשיבות של השתתפות הקורבן בהליך התיקון.


חריגים והגנות

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 1, סעיף 2, פסקה ב - אין להיאחז בנסיבות חריגות, בין אם מצב מלחמה או איום במלחמה, אי-יציבות פוליטית פנימית או מצב חירום אחר, כצידוק לעינויים.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר. פירוט נסיבות אחרות שאינן מהוות הצדקה לעינויים.
      2. סעיף 6 – במציאות לאחר 9/11 מדגישה הוועדה כי לא ניתן לסטות מהחובות הקבועות באמנה ובפרט מסעיפים 2, 15 ו-16 אותם יש לקיים בכל מצב.
    2. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיפים 40-43 – הגבלת הפטורים וההסתייגויות מעבירות של עינויים כגון התיישנות, חנינה וחסינות.
    3. 2017 ,General Comment No. 4: Implementation of article 3 of the Convention in the context of article 22

                       1. סעיף 9 - עיקרון אי ההחזרה (non-refoulment) הוא קרוב למוחלט.

     3. Concluding Observations

  1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
    1. סעיף 4(ג) – הוועדה מברכת על החלטת ממשלת ישראל שלא לחוקק חוקים שיש בהם בכדי להסמיך את אנשי שירות הביטחון הכללי או המשטרה להשתמש באמצעים פיזיים במהלך החקירות.
    2. סעיף 5 – הוועדה ערה למצב האי שקט בו שרויה מדינת ישראל, במיוחד ב"שטחים הכבושים" ומכירה בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה אך היא מדגישה כי לא קיימות נסיבות יוצאות דופן אשר יכולות להוות עילה לשימוש בעינויים (בכפוף לסעיף 2(2) לאמנה).
    3. סעיף 6(א)(3) – פירוט המגבלות של פסיקת בג"צ בפס"ד הועד נגד עינויים נ' מדינת ישראל: הכרת בית המשפט העליון באפשרות כי במקרים קיצוניים (פצצות מתקתקות) שימוש באמצעים פיזיים יהיה מוגן תחת הגנת הצורך.
    4. סעיף 7(ד) – על המדינה לדאוג כי שיטות חקירה האסורות לפי האמנה לא יהיו בשימוש על-ידי המשטרה או שירות הביטחון הכללי בכל הנסיבות.
    5. סעיף 7(ט) – יש לבטל את הגנת הצורך מהחוק הישראלי כהצדקה לעינויים.
  2. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009
    1. סעיף 8 – הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".
    2. סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.
    3. סעיף 14 – על אף קביעת בית המשפט כי האיסור על שימוש באמצעים "אכזריים או בלתי-אנושיים" הינו מוחלט, הוועדה מביעה את חששותיה שהגנת ה'צורך', המהווה חריג, עשויה להמשיך ולשמש במקרה של "פצצות מתקתקות" (חקירת חשודים בטרור או אנשים המחזיקים במידע אודות פיגועי טרור אפשריים). הוועדה שווה וממליצה לישראל לבטל את הגנת הצורך כהצדקה אפשרית לפשע העינויים.
    4. סעיף 19 – לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, לרבות מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.
    5. סעיף 20 – המדינה ציינה את הקושי בחקירת תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח, מכיוון שלשוטרים סמכות להפעיל כוח סביר במידת הצורך.
    6. סעיף 31 – הוועדה מביעה דאגה בדבר האשמות על יחס משפיל במחסומים, עיכובים שלא לצורך ושלילת כניסה, לרבות של אנשים עם צרכי בריאות דחופים. על ישראל להבטיח כי צעדים ביטחוניים אלה מבוצעים בהתאם לאמנה וכן להבטיח הכשרה מספקת ומתאימה לנציגיה.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. הצהרת ישראל והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה
    1. פסקת הסיום באמנה, גרסת משרד המשפטים - מאז הקמתה ישראל שרויה תחת איום על עצם קיומה. לכן, מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי פסקה 1 לסעיף 4 לאמנה. בהתאם לסעיף 4, נוקטת הממשלה אמצעים להגנה על המדינה, ובכלל זה מפעילה סמכויות מעצר ומאסר. במידה שאמצעים אלו לא יתיישבו עם סעיף 9 לאמנה, הרי שישראל גורעת מהתחייבותה לפי הוראה זו.
  2. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003 
      1. סעיף 18 - הועדה מודאגת מהשימוש הנפוץ בשיטות חקירה שאינן מתיישבות עם סעיף 7, על סמך "הגנת הצורך". הגנה זו אינה מוכרת באמנה, אמנם עולה רבות כהצדקה לפעילות השב"כ. ישראל מתבקשת לבחון מחדש את השימוש בהגנה זו.
    2. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010 (الترجمة للّغة العربيّة) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 7 - הועדה חוזרת ומציינת דאגתה מהתארכות ההליך בו בוחנת ישראל את הצורך במצב החירום. בהתאם להצהרתה, תחת מצב החירום גורעת ישראל מהתחייבויותיה בהתאם לסעיף 9. הועדה מודאגת מהשימוש התדיר במעצרים מנהליים, לרבות של ילדים, בהם מופרות זכויותיהם של העצירים. ישראל מתבקשת להשלים את החקיקה הרלוונטית למצב חירום ולהימנע משימוש במעצרים מנהליים, בפרט של ילדים ולהבטיח שזכויותיהם למשפט הוגן מיושמות.
      2. סעיף 11 - הועדה מודאגת מטענות עקביות וחוזרות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. כפי שהוזכר במסקנות קודמות, על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).


פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

  1. בית הדין האירופי לזכויות אדם 
1. Tursunov v. Kazakhstan538/2013, 8.5.2015 Committee Against Torture
1. הוועדה מדגישה כי מדינה אינה יכולה להשיב מבקש מקלט למדינתו גם במקרים בהם מדינתו מצהירה שביטחונו האישי מובטח. על המדינה המשיבה לספק ראיות אובייקטיביות שיעידו על כך שלמבקש המקלט לא נשקפת סכנת חיים או עינויים.
2. E.K.W v. Finland 490/2012, 4.5.2015, Committee Against Torture
1. פסקה 9.3 – במסגרת בקשה לאי-החזרה לקונגו, הוועדה מדגישה כי יש להראות סכנת חיים כלפי האדם הספציפי, ולא ניתן להסתפק בהוכחה שהמצב הכללי במדינה מסוכן.

חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי

The European Union
This project is funded

by the European Union



הפרויקט יצא לפועל בזכות התמיכה הכספית של האיחוד האירופי. כלל התכנים באתר הם באחריות מרכז מינרבה לזכויות האדם, ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.

The project was created and maintained with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Minerva Center for Human Rights and do not necessarily reflect the views of the European Union.
כלים אישיים