חובת המדינה

מתוך eidhr

קפיצה אל: ניווט, חיפוש


The Minerva Center for Human Rights

The Hebrew University of Jerusalem





תוכן עניינים

היקף החובה

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית(الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 2 – על המדינה לנקוט באמצעים יעילים למניעת מעשי התעללות בשטחה.
    2. חלק 1, סעיף 4 – קביעה בחוק כי עינויים, או ניסיון לבצע עינויים, מהווים עבירה פליליים.
    3. חלק 1, סעיף 5, פסקה 1 – המדינה תנקוט באמצעים שייראו כנחוצים להטלת סמכות השיפוט שלה על עבירות המאוזכרות בסעיף 4.
    4. חלק 1, סעיף 12 – כל מדינה תבטיח חקירה ללא דיחוי וללא משוא פנים כל אימת שיש בסיס סביר להאמין כי בוצע מעשה עינויים בשטחה.
    5. חלק 1, סעיף 13 – מדינה תבטיח כי אדם הטוען כי הועמד בפני עינויים בשטח כלשהו שבסמכותה זכותו להתלונן אצל רשויותיה המוסמכות ושמקרהו ייבדק על-ידן ללא דיחוי ומשוא פנים.
    6. חלק 1, סעיף 16, פסקה א - המדינה תקבל על עצמה למנוע בכל שטח שבסמכות שיפוטה מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל, או עונשים שאינם בחזקת עינויים כמוגדר בסעיף 1, מקום שמעשיה כאמור בוצעו על-ידי או בעידודו או בהסמכתו של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי, או השלמתם בשתיקה.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיפים 4-2 – חובת המדינה לפי סעיף 2 לאמנה הינה לאכוף את האיסור נגד עינויים בכל דרך שתהיה אפקטיבית במניעתם.
      2. סעיף 6 – הפרקטיקה המדינתית יכולה לבחון את האמצעים באמצעותם תקיים את החובות לפי האמנה כל עוד הם אפקטיביים ותואמים את מטרת האמנה.
      3. סעיף 7 – פרשנות המושג "כל שטח תחת שיפוט המדינה" כולל כל שטח ויש להחיל החובה בהתייחס לכל אדם, אזר או לא אזרח, הנתון לשליטה דה-יורה או דה-פקטו של המדינה ללא אפליה.
      4. סעיף 16 – לפי האמנה על המדינה למנוע עינויים ב"כל טריטוריה" כלומר, גם בשטח בו למדינה יש שליטה אפקטיבית חלקית או מלאה, ישירה או עקיפה, דה-פקטו או דה-יורה. המונח כולל גם של כיבוש צבאי או מבצע לשמירת שלום.
      5. סעיפים 18-19 – מצבים בהם למדינה אחריות עקיפה לאור אי-מניעת מעשי עינויים או התעללות
  3. Concluding Observations
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 6(ב) – עינויים לפי הגדרתם באמנה טרם עוגנו בחקיקה ישראלית.
      2. סעיף 7(א) – לפי הוועדה על המדינה לקלוט את הוראות האמנה לתוך הדין הפנימי באמצעות חקיקה.
      3. סעיף 7(ג) – על המדינה לוודא שכל העצורים מובאים בפני שופט במהירות ומובטחת להם גישה מהירה לעורך-דין.
    2. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009
      1. סעיף 13– הוועדה מביעה דאגה על כך שפשע העינויים, כהגדרתו בסעיף 1 לאמנה, אינו מעוגן בחקיקה הישראלית הפנימית. הוועדה שבה וממליצה על עיגון עבירה של עינויים, כהגדרתה באמנה, במסגרת הדין הפנימי.
      2. סעיף 15 – הוועדה קוראת לישראל לבחון מחדש את החקיקה והמדיניות שלה על מנת להבטיח שכל העצורים מובאים בהקדם בפני שופט ונהנים מגישה מהירה לעורך דין.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(תרגום האמנה לעברית(الترجمة للّغة العربيّة)

  1. General Comments
    1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 10- יש לידע את האוכלוסייה בנוגע לאיסור על עינויים וכן להכשיר את אנשי אכיפת החוק, צוותים רפואיים וכל אדם המעורב בטיפול באדם המצוי במשמורת, כך שסעיף 7 יהיה חלק אינטגראלי מהוראות הביצוע והסטנדרטיים האתיים אחריהם יעקבו.


מניעת עינויים

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית(الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 2 – על המדינה לנקוט באמצעים יעילים למניעת מעשי התעללות בשטחה.
    2. חלק 1, סעיף 10 – חובת המדינה לספק חינוך ומידע בעניין איסור עינויים בעת הכשרת עבדים, אזרחים או אנשים צבא, העוסקים באכיפת חוק, עובדי רפואה, עובדי ציבור ואחרים.
    3. חלק 1, סעיף 11 – כל מדינה תבחן בשיטתיות כללי, הוראות, שיטות ונהלי חקירה וכן סידורים לגבי משמורת טיפול באנשים הנתונים בצורה כלשהי של מעצר, עיכוב ומאסר במטרה למנוע מקרי עינויים.
    4. חלק 1, סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 2 – חובת המדינה לפי סעיף 2 לאמנה הינה לאכוף את האיסור נגד עינויים בכל דרך שתהיה אפקטיבית במניעתם.
      2. סעיף 3 – החובה למנוע עינוים בסעיף 2 לאמנה רחבה וכוללת עינויים ואמצעי ענישה אכזריים, משפילים או לא אנושיים אחרים.
      3. סעיף 3 – האמנה מונה מספר אמצעים למניעת עינויים אך אין מדובר ברשימה ממצה.
      4. סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים.
      5. סעיף 15 – על המדינה לאסור ולמנוע עינויים והתעללות בכל הקשר של משמורת או שליטה לרבות בבתי כלא, בתי חולים, בתי ספר, מוסדות העוסקים בטיפול בילדים/מבוגרים/ בעלי צרכים מיוחדים או מוגבלים, בשירות הצבאי
      6. סעיף 21 – חלק מהחובה למנוע עינויים הינה להגן על מיעוטים מסוימים או אוכלוסיות מוחלשות.
      7. סעיף 21 – החובה למנוע עינויים חלה כלפי כל בני האדם ללא הבדל גזע, צבע, מוצע אתני, דעה פוליטית או אחרת, לאום, מוצא חברתי ועוד.
      8. סעיף 24 – עידוד מדינות לקדם העסקת אנשים המשויכים למיעוטים ונשים, בעיקר בתחום הרפואה, חינוך, בתי כלא, מערכות האכיפה, חוק והמשפט במוסדות ציבור ובמגזר הפרטי.
    2. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 18 – ערבות כי המקרה לא יחזור בשנית: סעיפים 1 עד 16 לאמנה קובעים אמצעי מניעה ספציפיים החיוניים כדי למנוע עינויים והתעללות. כדי להבטיח שמקרים אלו לא יחזרו, על המדינות לנקוט באמצעים למנוע פטור מעונש למי שהפר את האמנה. אמצעים אלו כוללים הפצת הנחיות ברורות לבכירים ציבוריים על האיסורים באמנה, פיקוח אזרחי או צבאי על כוחות הביטחון, וידוא כי ההליכים המשפטיים עומדים בסטנדרט הבינלאומי של הליך הוגן; הבטחת הוגנות והיעדר משוא פנים; חיזוק עצמאות מנגנוני השיפוט ועוד.
  3. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 7(ח) – הגברת פעילות החינוך וההכשרה לזכויות אדם.
    2. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009
      1. סעיף 8 – הוועדה מברכת על קיומן של הכשרות בנושא האמנה לאנשי כוחות הביטחון, צבא ומשטרה.
      2. סעיף 19 – על ישראל להגביר את מערך החינוך וההכשרות בנושא זכויות אדם לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה הכשרות לגבי איסור עינויים והתעללות.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. General Comments
    1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 10- יש לידע את האוכלוסייה בנוגע לאיסור על עינויים וכן להכשיר את אנשי אכיפת החוק, צוותים רפואיים וכל אדם המעורב בטיפול באדם המצוי במשמורת, כך שסעיף 7 יהיה חלק אינטגראלי מהוראות הביצוע והסטנדרטיים האתיים אחריהם יעקבו.


התמודדות עם עינויים

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 – המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.
    2. חלק 1, סעיף 4, פסקה 2 – המדינה תעשה שעבירות אלה ייענשו בעונשים המתאימים.
    3. חלק 1, סעיף 5, פסקה 3 – אמנה זו אינה מוציאה מכל אפשרות שיפוט פלילי הנשען על הדין הפנימי.
    4. חלק 1, סעיף 6 – משנמצא אדם החשוד כי ביצע עבירה מן העבירות המאוזכרות בסעיף 4 תשים אותו המדינה במשמורת או תנקוט בצעדים אחרים לפי חוק להבטחת הימצאו.
    5. חלק 1, סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 4 – על המדינה לבטל את כל המכשולים המשפטיים והאחרים הפוגעים במיגור עינויים והתעללויות
      2. סעיף 7 – על המדינה לפקח, לזהות ולדווח לוועדה על כל מקרה של התעללות או עינויים כתוצאה מפעילות נגד טרור.
    2. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 1 – האמנה קובעת את היקף חובת המדינה תחת סעיף 14, לפיו כל מדינה חייבת להבטיח מערכת משפטית בה הקורבן לאקט של עינויי יזכה לאכיפה ולסעד הולם.
      2. סעיף 5 – חובת המדינה לספק תיקון תחת סעיף 14 כפולה וכוללת פן מהותי – שיבטיח תיקון ופיצוי מלא לקורבן; ופן פרוצדוראלי – חקיקה וכינון מנגנונים אפקטיביים להגשת וחקירת תלונות וגוף שיפוט עצמאי.
      3. סעיף 17 – כישלון של המדינה לחקור, להעמיד לדין פלילי או לאפשר הליך אזרחי, יכולים להוות שלילת תיקון והפרה של חובת המדינה תחת סעיף 14.
      4. סעיף 18 – ערבות כי המקרה לא יחזור בשנית: סעיפים 1 עד 16 לאמנה קובעים אמצעי מניעה ספציפיים החיוניים כדי למנוע עינויים והתעללות. כדי להבטיח שמקרים אלו לא יחזרו, על המדינות לנקוט באמצעים למנוע פטור מעונש למי שהפר את האמנה. אמצעים אלו כוללים הפצת הנחיות ברורות לבכירים ציבוריים על האיסורים באמנה, פיקוח אזרחי או צבאי על כוחות הביטחון, וידוא כי ההליכים המשפטיים עומדים בסטנדרט הבינלאומי של הליך הוגן; הבטחת הוגנות והיעדר משוא פנים; חיזוק עצמאות מנגנוני השיפוט ועוד.
      5. סעיף 19 – תחת סעיף 2 לאמנה על המדינות לוודא "חקיקה אפקטיבית" ואמצעים אחרים כדי למנוע מעשי טרור בכל טריטוריה תחת סמכות השיפוט של המדינה, לרבות קביעת איסור פלילי על עינויים והתעללות.
      6. סעיפים 20-21 – על המדינות לקבוע בחוק תרופות אפקטיביות לקורבנות עינויים והתעללות וכן לקבוע זכות לתיקן וסעדים מספיקים ומתאימים, כולל פיצוי ושיקום מלא.
      7. סעיף 22 – לפי האמנה המדינות נדרשות להעמיד לדין או להסגיר חשודים בעינויים כשהם נמצאים בשטח השיפוט שלהן ולאמץ חקיקה שתאפשר זאת.
      8. סעיפים 23 ו-25 – לפי סעיף 12 על המדינה לקיים בחקירה אפקטיבית וללא-משוא פנים, כאשר יש בסיס להאמין שנעשה מעשה של עינויים בשטח תחת סמכותה.
      9. סעיף 23 – מנגנוני התלוננות צריכים להיות ידועים ונגישים לציבור, לרבות למי שחירותו נשללה או מי שמשתייך לאוכלוסייה פגיעה.
      10. סעיפים 24-36 – פירוט החובות הפרוצדוראליות של המדינה הנוגעות למשמעות הזכות לתיקון לרבות חקיקה בנושא, קביעת מנגנונים אפקטיביים לחקירת תלונות בנושא, הבטחת גישה למנגנונים אלו ושמירה על זכויות הקורבנות בהליך המשפטי.


חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי

The European Union
This project is funded

by the European Union





הפרויקט יצא לפועל בזכות התמיכה הכספית של האיחוד האירופי. כלל התכנים באתר הם באחריות מרכז מינרבה לזכויות האדם, ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.

The project was created and maintained with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Minerva Center for Human Rights and do not necessarily reflect the views of the European Union.
כלים אישיים