חקירה והעמדה לדין בעבירות טרור וביטחון

מתוך EIDHR
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


The Minerva Center for Human Rights

The Hebrew University of Jerusalem





האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט שלא ניתן לסטות ממנו נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין השאר דוחה הוועדה ניסיון להצדיק עינויים בטענה לאיום טרור.
      2. סעיף 6 – במציאות לאחר 9/11 מדגישה הוועדה כי לא ניתן לסטות מהחובות הקבועות באמנה ובפרט מסעיפים 2, 15 ו-16 אותם יש לקיים בכל מצב.
      3. סעיף 7 – על המדינה לפקח, לזהות ולדווח לוועדה על כל מקרה של התעללות או עינויים כתוצאה מפעילות נגד טרור.
  2. Concluding Observations
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 6(א)(3) – פירוט המגבלות של פסיקת בג"צ בפס"ד הועד נגד עינויים נ' מדינת ישראל: הכרת בית המשפט העליון באפשרות כי במקרים קיצוניים (פצצות מתקתקות) שימוש באמצעים פיזיים יהיה מוגן תחת הגנת הצורך.
    2. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009
      1. סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.
      2. סעיף 11 – עצירים ביטחוניים מהשטחים נמצאים בחלקם הגדול בבתי כלא בשטחי מדינת ישראל.
      3. סעיף 14 – על אף קביעת בית המשפט כי האיסור על שימוש באמצעים "אכזריים או בלתי-אנושיים" הינו מוחלט, הוועדה מביעה את חששותיה שהגנת ה'צורך', המהווה חריג, עשויה להמשיך ולשמש במקרה של "פצצות מתקתקות" (חקירת חשודים בטרור או אנשים המחזיקים במידע אודות פיגועי טרור אפשריים). הוועדה שווה וממליצה לישראל לבטל את הגנת הצורך כהצדקה אפשרית לפשע העינויים.
      4. סעיף 15 – הוועדה מביעה חשש מכך שניתן לעכב פגישה של עצור עם עורך דין וכן עבירות ביטחוניות או אישום בפעילות טרור מתירים עיכוב נוסף.
      5. סעיף 15 - וועדה מביעה דאגה מכך שישנן טענות חוזרות ונשנות אודות הגנה חוקית בלתי מספקת לעצירים ביטחוניים.
      6. סעיף 17 – הוועדה מביעה דאגה מחוק הלוחמים הבלתי חוקיים המאפשר להחזיק במעצר אדם שאינו אזרח ישראלי ושעונה להגדרת "לוחם בלתי חוקי" לתקופה של עד 14 יום ללא ביקורת שיפוטים.
      7. סעיף 18 – הוועדה מביעה דאגה מדיווחים של בנושא קידום ושמירה על זכויות אדם וחירויות בסיסיות תוך כדי מאבק בטרור.
      8. סעיף 19 – לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, לרבות מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. Concluding Observation
    1. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 1998
      1. סעיף 317 - הועדה סבורה כי למרות הירידה במספר העצירים המנהליים הבטחוניים, ישנם עדיין כאלו המוחזקים לתקופות ארוכות ובלתי ידועות. מביניהם, כאלו המוחזקים מסיבות בטחוניות אך למעשה אינם מאיימים אישית על בטחון המדינה אלא מהווים "קלפי מיקוח". ההחלה הנוכחית של מעצר מנהלי אינה מתיישבת עם סעיפים 7 ו-16 לאמנה, מהם לא ניתן לסטות גם במצב חירום. הועדה רושמת לפניה כי ישראל סטתה מסעיף 9 לאמנה. הועדה דורשת כי תתמלא החובה לפיקוח משפטי אפקטיבי במהלך המעצר.


פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

  1. בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR)
    1. Chahal v. The United Kingdom, 70/1995/576/662, Council of Europe: European Court of Human Rights, 15 November 1996
      1. פסקה 79 – סעיף 3 לאמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחירויות בסיסיות הוא אחד מערכי היסוד של חברה דמוקרטית. ביהמ"ש מודע לקשיים של הגנה על אזרחים מפני פעילות טרור אך גם במקרים אלו האמנה פוסלת מכל וכל עינוי או יחס בלתי אנושי, ללא קשר לפעולותיו של הנאשם. לא תהיה חריגה מכך אף במצבי חירום ציבוריים המסכנים את חיי האזרחים.


חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי

The European Union
This project is funded

by the European Union



הפרויקט יצא לפועל בזכות התמיכה הכספית של האיחוד האירופי. כלל התכנים באתר הם באחריות מרכז מינרבה לזכויות האדם, ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.

The project was created and maintained with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Minerva Center for Human Rights and do not necessarily reflect the views of the European Union.