עינויים וקבוצות מיוחדות

מתוך eidhr

קפיצה אל: ניווט, חיפוש


The Minerva Center for Human Rights

The Hebrew University of Jerusalem





תוכן עניינים

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 21 – חלק מהחובה למנוע עינויים הינה להגן על מיעוטים מסוימים או אוכלוסיות מוחלשות.
      2. סעיף 21 – החובה למנוע עינויים חלה כלפי כל בני האדם ללא הבדל גזע, צבע, מוצע אתני, דעה פוליטית או אחרת, לאום, מוצא חברתי ועוד.


עינוי קטינים

האמנה בדבר זכויות הילד (CRC)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 19(1) – חובה להגן על ילדים מפני אלימות, ניצול והתעללות.
    2. סעיף 37(א) – חובה להבטיח כי ילד לא יועמד בפני עינויים או יחס אכזרי, לא-הומני או משפיל.
    3. סעיף 39 – חובה לשקם ולשלב מחדש בחברה ילד שעבר עינויים.
  2. General Comments
    1. General Comments No. 3: HIV/AIDS and the Rights of the Child, 2003
      1. סעיף 6 – טיפול בHIV/AIDS ייעשה תוך שמירה מלאה על זכויות הנער והמתבגר, לרבות הזכות להגנה מפני עינויים שמעוגנת בסעיף 37 לאמנה בדבר זכויות הילד.
    2. General Comments No. 6: Treatment of the Unaccompanied and Separated Children outside Their Country of Origin, 2005
      1. סעיף 48 – חובה לשקם ילד שעבר עינויים.
      2. סעיף 82 – יש להעניק לילד מעמד של פליט אם איחוד עם משפחתו במדינת המוצא יביא להפרת זכויות האדם שלו, לרבות הגנה מעינויים.
    3. General Comments No. 8: The Right of the Child to Protection from Corporal Punishment and other Cruel or Degrading Forms of Punishment , 2006
      1. סעיף 18 – האיסור על אלימות בסעיף 19 לאמנה בדבר זכויות הילד כולל איסור על לגליזציה של ענישה גופנית, אכזרית או משפילה.
      2. סעיף 22 – ההתחייבות למנוע ענישה משפילה או אלימה היא מיידית ובלתי מותנית.
      3. סעיף 29 – יש למנוע ענישה גופנית שמוצדקת מטעמי דת אם היא פוגעת בזכות לכבוד.
      4. סעיף 30 – הגנות בחוק על שימוש באלימות למטרות "חינוכיות" הן פסולות ויש להסירן.
      5. סעיף 37 – מתייחס לחובת הטיפול והשיקום שקבועה בסעיף 39 לאמנה בדבר זכויות הילד.
    4. General Comments No. 9: The Rights of Children with Disabilities, 2006
      1. סעיף 34 –זכותם של ילדים עם מוגבלות שלא להיות נתונים לעינויים.
    5. General Comments No. 10: Children's rights in Juvenile Justice, 2007
      1. סעיף 11 – עונש מוות ומאסר עולם ללא אפשרות חנינה אסורים תחת סעיף 37(א) לאמנה בדבר זכויות הילד.
      2. סעיף 56 – מתייחס לסעיף 40 לאמנה בדבר זכויות הילד וקובע שהודאה שהושגה בעינויים מהווה פגיעה בחופש מהפללה עצמית ואינה קבילה כראיה.
      3. סעיף 73 –על מדינות לפתח חלופות לשלילת חירות. אמצעים כגון עבודות כפיה או עינויים או יחס לא-הומני או משפיל חייבים להיות אסורים במפורש, ויש להעמיד לדין את האחראיים להתנהגויות כאלה.
    6. General Comments No. 11: Indigenous Children and Their Rights under the Convention, 2009
      1. סעיף 65 – ילדים ילידים בסיטואציות של עימות מזוין או סכסוך פנימי.
      2. סעיף 67 – תמיכה בילדים ילידים שהיו קרבן לגיוס בעימות מזוין.
    7. General Comments No. 13: The Right of the Child to Freedom from all Forms of Violence, 2011
      1. סעיף 22(a) – תחת הגדרת אלימות פיסית, שתוצאתה קטלנית או לא-קטלנית, נכללת כל צורה של עינויים.
      2. סעיף 26 – הגדרת עינויים, ענישה, יחס בלתי הומני או משפיל.
  3. Concluding Observations
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם לזכויות הילד, 2002
      1. סעיף 36 – שיטות לא הומניות או משפילות וכן עינויים וטיפול לקוי בילדים פלסטיניים על ידי שוטרים במהלך מעצרים וחקירות.
      2. סעיף 37 – הועדה ממליצה לישראל לחקור מקרי עינויים על ידי שוטרים או גורמים ממשלתיים אחרים.
    2. הערות סיכום של ועדת האו"ם לזכויות הילד, 2013 (עברית)
      1. סעיף 35 –עינויים וטיפול לקוי בילדים פלסטיניים עצורים, עומדים לדין או מעוכבים למעצר על ידי הצבא והמשטרה.
      2. סעיף 36 – אחריות ישראל למנוע ולהפסיק טיפול לקוי בילדים שחיים בשטחים.
      3. סעיף 69 –כפר הנוער בניצנה והיחס לילדים בתקן סהרונים.
      4. סעיף 70 – על ישראל לשקם קורבנות של עינויים.
      5. סעיף 73 – ביקורת על שיטות המעצר והחקירה של ילדים פלסטיניים על ידי הצבא והמשטרה.
      6. סעיף 74 –זכות גישה לערכאות וזכות לפיצוי הולם לילדים פלסטיניים שנעצרו שלא כחוק או עונו.


האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 15 – על המדינה לאסור ולמנוע עינויים והתעללות בכל הקשר של משמורת או שליטה לרבות בבתי כלא, בתי חולים, בתי ספר, מוסדות העוסקים בטיפול בילדים/מבוגרים/ בעלי צרכים מיוחדים או מוגבלים, בשירות הצבאי.
      2. סעיף 23 – החובה לכלול בדוח של המדינות לוועדה נתונים לגבי מאפייני מפתח כגון גיל ומגדר כדי לזהות ולמנוע טיפול מפלה שאחרת לא יהיה ניתן להבחין בו, ובפרט נגד אוכלוסיות מוחלשות.
    2. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 33 – בכל הליך יש לתת משקל שווה לעדות של נשים וילדות, ולכל עדות של קורבן באשר הוא ולהימנע מהצגת ראיות מפלות.
  2. Concluding Observations
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001 (עברית)
      1. סעיף 6(ד) – קיימים דיווחים בדבר עינויים ויחס בלתי ראוי כנגד קטינים פלסטינים.
      2. סעיף 6(ד) – ההבדל בין הגדרת ילד בישראל לשטחים מהווה מקור לדאגה (לפי החוק הישראלי קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים ולפי צו תחיקת הביטחון קובע כי הגיל עומד על 16).
      3. סעיף 6(ו) – השימוש בבידוד במעצרים, לרבות במעצרי קטינים, מהווה מקור לדאגה רבה
    2. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009) (עברית)
      1. סעיף 4(א-ב) – הועדה מברכת על כך שמאז בחינת הדו"ח התקופתי האחרון אישררה ישראל את שני הפרוטוקולים האופציונאליים לאמנה בדבר זכויות הילד בנושא מכירת ילדים, זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים.
      2. סעיף 18 – הוועדה מביעה דאגה מדיווחים של בנושא קידום ושמירה על זכויות אדם וחירויות בסיסיות תוך כדי מאבק בטרור, בנוגע להחזקה בבידוד כאמצעי בידי שירות בתי הסוהר לעידוד קבלת הודאות מקטינים.
      3. סעיף 27 – הועדה מביעה דאגה מההבדלים הקיימים בין הגדרת קטין בישראל לבין הגדרתה בשטחים הכבושים
      4. סעיף 27 – הוועדה מביעה דאגה בנוגע לדוחות שהוגשו על-ידי ארגוני החברה האזרחים לפיהם קטינים פלסטינים עצורים ונחקרים בהיעדר עורך דין או בן משפחה וחשופים לכאורה למעשים המפרים את הוראות האמנה על מנת להשיג הודאתם.
      5. סעיף 28 – הוועדה מציינת בדאגה שכל מתקני הכליאה בהם מוחזקים קטינים פלסטינים, למעט אחד, נמצאים בישראל, מה שמקשה על קבלת ביקורי משפחות. על ישראל להבטיח שעצורים קטינים יזכו לערבויות בסיסיות לפני ובמהלך החקירות לרבות גישה מהירה לעורך דין ורופא בלתי תלויים וקרוב משפחה החל מרגע מעצרם.
      6. סעיף 28 – על ישראל להבטיח כי תיקים נגד קטינים אינם מוכרעים על בסיס הודאה בלבד ולהבטיח השלמת הקמת בית משפט לנוער.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 3 ,סעיף 10, פסקה 2(ב) - קטינים המואשמים בעבירה יופרדו מאלו המבוגרים ועניינם ייחרץ מהר ככל האפשר.
    2. פרק 3, סעיף 24, פסקה 1 - כל ילד, ללא כל אפליה, זכאי לאותם אמצעי ההגנה הדרושים לאור מעמדו כקטין.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 17: Rights of the child, 1989
      1. סעיף 4 - גיל הבגירות נתון להחלטת המדינות. אין לקבוע גיל נמוך מדי, ובין כה וכה המדינה לא תוכל לפטור עצמה מקיום חובות האמנה כלפי אדם מתחת גיל 18.
    2. General Comment No. 18: Non-discrimination, 1989
      1. סעיף 5 - בהתאם לסעיף 24 לאמנה, קיים איסור אפליה של ילדים בקבלת זכויות הנובעות בשל היותם קטינים.
    3. General Comment No. 21: Replaces General Comment 9 Concerning Humane Treatment of Persons Deprived of Liberty, 1992 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 13 - פסקה 2(ב) בסעיף 10 באמנה מעלה דרישה מחייבת לפיה יש להפריד נאשמים קטינים ממבוגרים וכן לשפוט את עניינם במהירות האפשרית. פסקה 3 בסעיף 10 מציינת כי מורשעים צעירים יופרדו ממבוגרים ויקבלו טיפול מתאים לגילם. בנוסף, כל מדינה רשאית לקבוע את גיל הקטינות, אולם הועדה מציעה כי בנוגע לדין הפלילי אדם ייחשב קטין עד גיל 18, בהתאם לפסקה 5 בסעיף 6 באמנה.
    4. General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007
      1. סעיף 42 - יש לשפוט קטינים במהירות האפשרית, בסיוע ובנוכחות הוריהם. עיכוב לפני והחזקה במהלך המשפט הם אמצעים שיש להימנע מהם במידת האפשר.
  3. Concluding Observations
    1. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010 (الترجمة للّغة العربيّة) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 7 - הועדה חוזרת ומציינת דאגתה מהתארכות ההליך בו בוחנת ישראל את הצורך במצב החירום. בהתאם להצהרתה, תחת מצב החירום גורעת ישראל מהתחייבויותיה בהתאם לסעיף 9. הועדה מודאגת מהשימוש התדיר במעצרים מנהליים, לרבות של ילדים, בהם מופרות זכויותיהם של העצירים. ישראל מתבקשת להשלים את החקיקה הרלוונטית למצב חירום ולהימנע משימוש במעצרים מנהליים, בפרט של ילדים ולהבטיח שזכויותיהם למשפט הוגן מיושמות.
      2. סעיף 22 - הועדה מודאגת מהבדלים אשר עולים בין אופיו של משפט הנוער החל בישראל לבין זה החל לאור צווים צבאיים בגדה המערבית. בהתאם לצווים, קטינים מגיל 16 נשפטים כבגירים, גם כאשר העבירה בוצעה כשהיו מתחת לגיל 16. החקירה נערכת שלא בנוכחות ההורים או עורך דין ואינה מתועדת, הילדים אינם מיודעים בנוגע לכתב האישום בשפה המובנת להם ועשויים להיות עצורים עד ל-8 ימים עד שיהיו מובאים לפני שופט צבאי. ישנן טענות בנוגע לעינויים ויחס אכזרי כלפי עבריינים קטינים. על ישראל להבטיח כי ילדים לא ישפטו כמבוגרים, כי הליכים אלו יינקטו בבתי משפט צבאיים כמוצא אחרון, בהתאם לסטנדרטים של משפט הוגן, שהוריו של הילד יקבלו הודעה ויינתן לו סיוע משפטי. דיווחים על עינויי ילדים ייחקרו במהירות על ידי גוף עצמאי.
    2. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010 (الترجمة للّغة العربيّة) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 21 - הועדה מודאגת לאור האיסור על ביקורי משפחות לאסירים פלסטינים המוחזקים בישראל, לרבות ילדים, וכן בגין האיסור על אסירים בטחוניים לקיים קשר טלפוני עם המשפחות. על ישראל להשיב את תכנית ביקורי המשפחות לאסירים מעזה ולהגביר את מימוש זכותם של החשודים בעבירות ביטחון לקיום קשר עם משפחותיהם, לרבות טלפוני. 


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 19(1)- המדינות החברות ינקטו אמצעים תחיקתיים, מינהליים, חברתיים וחינוכיים מתאימים, על-מנת להגן על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית לסוגיהן, ומפני חבלה, פציעה או שימוש לרעה, הזנחה או טיפול רשלני, ניצול את התעללות, ניצול לרבות מיני, שעה שהוא נתון בטיפול הורים, אפוטרופסים חוקיים או אדם אחר המופקד על הטיפול בו.
    2. סעיף 37(א) - המדינה החברה תבטיח כי ילד לא יועמד בפני עינויים או בפני טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים...
    3. סעיף 39 - המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שיקום גופני ופסיכולוגי ושילוב מחדש בחברה לילד שרוי במצוקה, בשל כל צורה של הזנחה, ניצול או התעללות, עינויים או צורות אחרות של יחס או ענישה אכזריים, בלתי אנושיים, או משפילים, או מאבקים מזויינים. שיקום ושילוב מחדש יעשו בסיבה המטפחת את בריאות הילד וכבודו העצמי.
  2. General Comments
    1. General Comment No.8: The right of the child to protection from corporal punishment and other cruel or degrading forms of punishment, 2006
      1. סעיף 18 - סעיף 3 לאמנה דורש מהמדינה להבטיח כי ילד לא יועמד בפני עינויים. את סעיף זה יש לקרוא בשילוב עם סעיף 19 לאמנה הדורש להבטיח כי ינקטו כל האמצעים למנוע התעללות והזנחה של ילדים הנמצאים בחסות מבוגר. הכוונה היא לכלול את כל סוגי האלימות והעינויים תחת סעיף 37 ולא לאפשר כלל אלימות "חוקית" או ענישה גופנית.
      2. סעיף 19 - סעיף 28(2) לאמנה מתייחס למשמעת בבית הספר ודורש מהמדינות לנקוט בכל האמצעים הדרושים כך שמשמעת בבית הספר תעלה בקנה אחד עם כבוד האדם של הילד והזכויות המנויות באמנה.
    2. General Comment No.9: The right of the children with disabilities, 2006
      1. סעיף 34 - הזכות לא להיות נתון לעינויים או בפני טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים היא זכות יסוד אוניברסלית ויש לקדמה ולהגן עליה למען כל, כולל ילדים בעלי מוגבלויות. תשומת לב מיוחדת תינתן לסיטואציות בהן זכויות ילדים בעלי מוגבלויות עלולות להפגע במידה יתרה.
    3. General Comment No.10: Children's rights in juvenile justice, 2007
      1. סעיף 56 - האמנה דורשת כי ילד לא יחויב במתן עדות, וידוי או הודאה. הכוונה, בראש ובראשונה, כי עינויים, טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים במטרה להוציא עדות או הודאה מילד הם הפרה חמורה של סעיף 37(א) לאמנה. עדות או הודאה כזו אינה קבילה כראייה.
    4. General Comment No. 13: The right of children to freedom from all forms of violence, 2011
      1. סעיף 26 - ניתוח משפטי של המושג "עינויים, טיפול או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים" כולל בתוכו אלימות נגד ילדים בכל צורותיה במטרתה להוציא וידוי, להעניש ילדים בשל התנהגות לא הולמת או לכפות על ילדים לבצע פעולות בניגוד לרצונם. אמצעים המופעלים לרוב ע"י שוטרים ואנשי אכיפת החוק, סגל של מוסדות ואנשים להם קיים כוח על ילדים. הילדים הנפגעים הם בדר"כ ילדים בהליכים משפטיים, נוער בסיכון, ילדים השייכים למיעוטים וילדים ללא ליווי.
  3. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של הוועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות הילד בישראל, 2002
      1. סעיף 35 - הועדה מודאגת מהאשמות ומתלונות על יחס בלתי אנושי, משפיל ועינויים של ילדים פלסטיניים על ידי שוטרים במהלך מעצר, חקירה ועיכוב.
      2. סעיף 36 - הועדה ממליצה: 1) שהמדינה תאכוף ציות מלא להוראות האמנה בידי כל האנשים המעורבים במעצר, חקירה ועיכוב הילדים הפלסטיניים או כל ילד. 2)על המדינה לחקור כל מקרה של עינויים ויחס משפיל בידי שוטר או עובד ציבור. 3) להעניק פיצוי הולם, שיקום ושילוב מחדש לקורבנות מעשים אלו.


עינוי נשים

אמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה (CEDAW)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 6 – יש לנקוט באמצעים המתאימים, לרבות חקיקה, כדי לבטל סחר נשים וניצול זנותן של נשים לצורותיהם.
  2. General Comments
    1. General Recommendations No. 19: Violence against Women, 1992
      1. סעיף 7 – אלימות על רקע מגדרי, לרבות אלימות שמפרה את זכותה של האישה שלא להיות נתונה לעינויים, אסורה לפי האמנה.
      2. סעיף 14 – עוני ואבטלה מעודדים סחר בנשים וצורות אחרות של ניצול מיני שמעמיד את האישה בסכנה ממשית של אלימות והתעללות.
      3. סעיף 16 – סכסוכים ועימותים מזוינים לעתים תכופות יוצרים עלייה בזנות, סחר בנשים ותקיפות מיניות של נשים.
  3. Concluding Observations
    1. הערות מסכמות של הועדה לביטול אפליה נגד נשים לצורותיה, 2005
      1. סעיף 23 – הועדה מצרה על כך שישראל טוענת כי אינה אחראית לנעשה בשטחים מאחר והאמנה אינה חלה בהם.
    2. הערות מסכמות של הועדה לביטול אפליה נגד נשים לצורותיה, 2011 (עברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

                   1. סעיף 12 – הועדה מצרה על עמדת ישראל לפיה האמנה אינה חלה בשטחים. עם זאת ישראל מכירה בכך שיש לה אחריות מסוימת, לרבות בנושא הדין ההומניטרי.



האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 14 – הוועדה הדגישה את החשיבות של שומרים מאותו מין בנושאים הקשורים לפרטיות.
      2. סעיף 22 – המגדר כמרכיב מפתח בבחינת הסיכון לעינויים או התעללות. נשים נמצאות בסכנה יתרה לשלילת חירות, טיפול רפואי ואלימות על-ידי שחקנים פרטיים בקהילה ובבתים.
      3. סעיף 23 – החובה לכלול בדוח של המדינות לוועדה נתונים לגבי מאפייני מפתח כגון גיל ומגדר כדי לזהות ולמנוע טיפול מפלה שאחרת לא יהיה ניתן להבחין בו, ובפרט נגד אוכלוסיות מוחלשות.
      4. סעיף 24 – עידוד מדינות לקדם העסקת אנשים המשויכים למיעוטים ונשים, בעיקר בתחום הרפואה, חינוך, בתי כלא, מערכות האכיפה, חוק והמשפט במוסדות ציבור ובמגזר הפרטי.
    2. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 33 – הליכים משפטיים ולא משפטיים צריכים להיות מיושמים בהתאם למגדר כדי להימנע בקורבנות חוזרת ויש לקחת בחשבון היבטים מגדריים בפרט כאלו הנושעים לתקפה מינית והתעללות.
      2. סעיף 33 – בכל הליך יש לתת משקל שווה לעדות של נשים וילדות, ולכל עדות של קורבן באשר הוא ולהימנע מהצגת ראיות מפלות.



האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 2, סעיף 2, פסקה 1 - איסור הפלייה על בסיס מין, גזע, לשון ודת בהקניית הזכויות שהובטחו באמנה.
    2. פרק 2, סעיף 3 - התחייבות להבטיח את זכותם השווה של גברים ונשים להנאה מכל הזכויות האזרחיות והמדיניות שבאמנה זו.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 28: Equality of rights between men and women 2000
      1. סעיף 7- יש להגן על שוויון הזכויות בין גברים ונשים, גם תחת מצב חירום, לפי סעיף 4 לאמנה.
      2. סעיף 8- בעת סכסוך מזוין פנימי או בינלאומי נשים הינן פגיעות במיוחד, על המדינות לדווח על כל האמצעים הננקטים לצורך הגנת נשים במצבים אלו מאונס, חטיפה וסוגים נוספים של אלימות מגדרית.
      3. סעיף 10- על המדינות לדווח בנוגע לאמצעים הננקטים על מנת להגן על נשים מפרקטיקות שעשויות להפר את זכותן לחיים, כגון, כפיית הפלה, הרג עובר נקבה או רצח אלמנות.
      4. סעיף 11- בהתאם לסעיף 7, על המדינות לדווח על חקיקה המאפשרת נגישות להפלה לקורבנות אונס, וכן לציין חקיקה נגד הפלה כפויה. בנוגע למילת נשים, יש לציין מהם האמצעים הננקטים כדי לחסלה.
      5. סעיף 12- בהתאם לסעיף 8 (איסור על עבדות), על המדינות לדווח בנוגע לפעולות המבוצעות כדי לשרש את תופעת הסחר בנשים וכפיית הזנות.
      6. סעיף 15- בהתאם לסעיפים 7 ו-10, על המדינות למסור כיצד נשמר השוויון בתנאים ובזכויות בין גברים ונשים שנשללה חירותם. יש לציין בפרט את ההפרדה בין נשים וגברים, שמירת נשים בידי נשים סוהרות, הפרדת נאשמות צעירות ממבוגרות, וכן כל שוני בפגישות עם המשפחות ובטיפול השיקומי. נשים בהריון אשר כלואות יקבלו טיפול הומאני בכל עת ובפרט בעת הלידה.
      7. סעיף 20- על המדינות לדווח על פרקטיקות שעשויות לפגוע בפרטיותה של אישה, לפי סעיף 17 לאמנה, כגון התערבות בעברה של מתלוננת בעבירת מין. דרישה גילאית או לאישור בן הזוג בהחלטה לביצוע ניתוח עיקור והפרות דומות עשויות לעלות לכדי הפרה של סעיפים 6 ו-7.
      8. סעיף 22- ביחס לסעיף 19(חופש הביטוי), ייתכן שפרסום והפצה של חומר פונוגרפי המצייר נשים וילדות כמושאי יחס אלים, משפיל ובלתי אנושי, מקדם התייחסות זו כלפיהן, על המדינות לדווח איזה צעדים ננקטים על מנת להגביל פרסומים אלו.
      9. סעיף 24- על המדינות לדווח כיצד פועלות לטובת ביטול פרקטיקות שמגבילות נשים מביצוע בחירה חופשית בנישואין. בנוסף, פוליגמיה הינה תופעה המפרה את כבוד האישה ויש לבטלה היכן שקיימת.
      10. סעיף 31- שיפוט נשים בחומרה יתרה מהווה אפליה, בשים לב לתופעת "פשעי כבוד" בגינם נשים מורשעות, המהווה הפרה חמורה של סעיפים 6, 14 ו-26.
      11. סעיף 32- סעיף 27 לאמנה (זכויות מיעוט), אינו יכול להצדיק פגיעה בזכותן של נשים לשוויון והגנה שווה בפני המשפט.
  3. Concluding Observation
    1. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 1998
      1. סעיף 312- הועדה מביעה צער על כך שנשים שמגיעות לישראל ועוסקות בזנות, אינן מוגנות ונענשות ומגורשות. הפרקטיקה מונעת מהן לדרוש סעד על הפרת זכויותיהן לפי סעיף 8 לאמנה (איסור עבדות), הועדה ממליצה לנקוט אמצעים משמעותיים להענשת סוחרי נשים לזנות ולמסד תוכניות שיקום לקורבנות.


עינוי אסירים ועצירים

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 11 – כל מדינה תבחן בשיטתיות כללי, הוראות, שיטות ונהלי חקירה וכן סידורים לגבי משמורת טיפול באנשים הנתונים בצורה כלשהי של מעצר, עיכוב ומאסר במטרה למנוע מקרי עינויים.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 13 – יש להבטיח לכל האנשים שחירותם נשללה (עצורים) ערבויות בסיסיות מסוימות לרבות מידע אודות זכויותיהם וייעוץ משפטי עצמאי.
      2. סעיף 13 – ערבויות בסיסיות מסוימות, שחלקן מפורטות באמנה וחלקן מפורטות בסעיף זה, חלות על כל האנשים אשר חירותם נשללה. בפרט יש לאפשר לעצירים מידע אודות זכויותיהם וייעוץ משפטי עצמאי וכן להבטיח שתלונותיהם יבחנו באופן מיידי וללא משוא פנים בכדי להגן על זכויותיהם ולערער על חוקיות מעצרם או הטיפול בהם.
      3. סעיף 14 – הוועדה הדגישה את החשיבות של שומרים מאותו מין בנושאים הקשורים לפרטיות.
      4. סעיף 15 – על המדינה לאסור ולמנוע עינויים והתעללות בכל הקשר של משמורת או שליטה לרבות בבתי כלא, בתי חולים, בתי ספר, מוסדות העוסקים בטיפול בילדים/מבוגרים/ בעלי צרכים מיוחדים או מוגבלים, בשירות הצבאי.
      5. סעיף 17 – מרכזי מעצר בבעלות או בהפעלה פרטית נמצאים גם כן באחריות המדינה לנקוט בכל האמצעים האפקטיביים למנוע עינויים או התעללות.
      6. סעיף 24 – עידוד מדינות לקדם העסקת אנשים המשויכים למיעוטים ונשים, בעיקר בתחום הרפואה, חינוך, בתי כלא, מערכות האכיפה, חוק והמשפט במוסדות ציבור ובמגזר הפרטי.
      7. סעיף 24 – עידוד מדינות לקדם העסקת אנשים המשויכים למיעוטים ונשים, בעיקר בתחום הרפואה, חינוך, בתי כלא, מערכות האכיפה, חוק והמשפט במוסדות ציבור ובמגזר הפרטי.
      8. סעיף 25 – מניעת עינויים והתעללות במאסר ומעצר
  1. Concluding Observations
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001 (עברית)
      1. סעיף 4(ד) – הוועדה מברכת על החלטת בית המשפט העליון לפיה המשך החזקתם בכלא של אסירים לבנוניים שאינם מהווים סיכן לביטחון המדינה, אינו חוקי.
      2. סעיף 6(ג) – נמשכים דיווחים בנוגע לשימוש שירות הביטחון הכללי בשיטות חקירה אסורות נגד עצירים פלסטינים.
      3. סעיף 6(ח) – על אף שלפי המשלחת כל תלונה בדבר אלימות פיזית נגד עצור נחקרת כעבירה פלילית הוועדה מודאגת מכך שהמחלקה לחקירות שוטרים מוסמכת לקובע כי יטופל הדבר רק ברובד המשמעתי.
      4. סעיף 7(ג) – על המדינה לוודא שכל העצורים מובאים בפני שופט במהירות ומובטחת להם גישה מהירה לעורך-דין.
    2. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009) (עברית)
      1. סעיף 5 – הוועדה מציינת בהערכת את פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק לפיה חייבת המדינה לספק לכל אסיר המוחזק בכלא הישראלי מיטה כתנאי בסיסי לחיים בכבוד.
      2. סעיף 7 – הועדה מברכת על מינוי שירות בתי הסוהר כגוף המופקד על מתקני מעצר רבים, גם כאלו שהיו בעבר בסמכות גוף אחר.
      3. סעיף 8 – הוועדה מברכת על קיומן של הכשרות בנושא האמנה לאנשי כוחות הביטחון, צבא ומשטרה.
      4. סעיף 9 – הוועדה מציינת לחיוב את הבחינה השיפוטית המהירה של עצורים העותרים לבית המשפט הגבוה לצדק וכן את פועלם של ארגונים לא ממשלתיים היכולים ומגישים עתירות.
      5. סעיף 15 – הוועדה מביעה חשש מכך שניתן לעכב פגישה של עצור עם עורך דין וכן עבירות ביטחוניות או אישום בפעילות טרור מתירים עיכוב נוסף.
      6. סעיף 15 - וועדה מביעה דאגה מכך שישנן טענות חוזרות ונשנות אודות הגנה חוקית בלתי מספקת לעצירים ביטחוניים.
      7. סעיף 18 - הועדה מביעה דאגה, בעקבות דיווחים של ועדות או"ם, בנוגע להחזקה בבידוד כאמצעי לעידוד קבלת הודאות מקטינים וכאמצעי ענישה על הפרת כללי בית הסוהר. על המדינה לתקן את החקיקה הקיימת כדי להבטיח שהחזקה בבידוד תהיה אמצעי חריג ומוגבל בזמן ותעלה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים מינימאליים.
      8. סעיף 26 – הוועדה קוראת לישראל להבטיח כי איש לא יהיה עצור בעתיד בכל מתקן מעצר סודי וכי הדבר מהווה הפרה של האמנה.
      9. סעיף 26 – על ישראל להבטיח שכל האשמה בדבר הפעלת עינויים והתעללות כנגד עצורים במתקן 1391 של שירות הביטחון הכללי תיחקר.
      10. סעיף 28 – הוועדה מציינת בדאגה שכל מתקני הכליאה בהם מוחזקים קטינים פלסטינים, למעט אחד, נמצאים בישראל, מה שמקשה על קבלת ביקורי משפחות. על ישראל להבטיח שעצורים קטינים יזכו לערבויות בסיסיות לפני ובמהלך החקירות לרבות גישה מהירה לעורך דין ורופא בלתי תלויים וקרוב משפחה החל מרגע מעצרם.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 3, סעיף 9, פסקה 1 - לכל אדם הזכות לחירות ולביטחון אישי, לא יהיה אדם נתון במעצר או במאסר שרירותיים. לא תישלל חירותו של אדם אלא בהתאם להליכים שנקבעו בחוק.
    2. חלק 3, סעיף 9, פסקה 2 - אדם שנעצר יודיעוהו, בעת מעצרו, על הנימוקים למעצרו וכן יודיעוהו ללא דיחוי על כל אשמה המועלית נגדו.
    3. חלק 3, סעיף 9, פסקה 3 - עצור או מעוכב בשל האשמה פלילית יובא במהרה בפני סמכות שיפוטית וזכאי למשפט בזמן סביר או לשחרור.
    4. חלק 3, סעיף 9, פסקה 4 - אדם אשר עצור או מעוכב רשאי לנקוט בהליכים בפני בית משפט על מנת שזה יכריע בחוקיות החזקתו וישחררו אם אינה חוקית.
    5. חלק 3, סעיף 10, פסקה 1 - אנשים שנשללה חירותם ינהגו בהם ברוח אנושית ומתוך התחשבות בכבודו העצמי של האדם.
    6. חלק 3, סעיף 10, פסקה (2)(א) - נאשמים יופרדו מבני-אדם שהורשעו ויוענק להם יחס המתאים למעמדם, למעט בנסיבות חריגות.
    7. חלק 3, סעיף 10, פסקה 3 - מערכת בתי הכלא תכלול טיפול באסירים אשר מטרתו העיקרית היא תיקונם ושיקומם החברתי, תוך הפרדת עבריינים צעירים.
    8. חלק 3, סעיף 14, פסקה 3(א) - כל אדם שהואשם בעבירה פלילית זכאי כי יודיעוהו את מהותו ועילתו של האישום שהוגש נגדו.
  2. הצהרת ישראל והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה
    1. פסקת הסיום באמנה, גרסת משרד המשפטים - מאז הקמתה ישראל שרויה תחת איום על עצם קיומה. לכן, מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי פסקה 1 לסעיף 4 לאמנה. בהתאם לסעיף 4, נוקטת הממשלה אמצעים להגנה על המדינה, ובכלל זה מפעילה סמכויות מעצר ומאסר. במידה שאמצעים אלו לא יתיישבו עם סעיף 9 לאמנה, הרי שישראל גורעת מהתחייבותה לפי הוראה זו.
  3. General Comments
    1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 11 - שמירה וביקורת על מערכת כללי חקירה וטיפול במעוכבים הן אמצעי אפקטיבי למניעת עינויים. דרושות הוראות לפיהן מעוכבים יוחזקו במתקנים מוכרים בשמותיהם ומיקומם, וכן מסירת פרטים אלו לדורשים בשלומם. כמו כן, נדרש תיעוד המקום והזמן של חקירות והנוכחים בהן, לצורכי הליכי שיפוט ומנהל. בנוסף, דרושות הוראות נגד החזקה בבידוד ועל המדינות לוודא כי אין במתקן העיכוב ציוד שעשוי לצורך עינויים או יחס דומה. ההגנה למעוכב דורשת כי תינתן לו גישה מהירה ושגרתית לרופא ועורך דין, ותחת השגחה, למפגש עם משפחתו.
      2. סעיף 12 - יש לקבוע בחוק כי הודאות וראיות שהושגו באמצעות עינויים ויחס אסור לא יהיו קבילות בבית המשפט.
    2. General Comment No. 21: Replaces General Comment 9 Concerning Humane Treatment of Persons Deprived of Liberty, 1992 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 2 - פסקה 1 לסעיף 10 באמנה חלה על כל אלו שנשללה מהם חירותם והם מוחזקים בבתי כלא, מוסדות אשפוזיים או כל מוסד אחר.
      2. סעיף 3 - אין להטיל על אנשים שנשללה מהם חירותם כל מגבלה נוספת מלבד הקיימת, ויש להבטיח כי יינתן להם יחס מכבד בתנאים המתאפשרים לאנשים חופשיים.
      3. סעיף 4 - מתן יחס אנושי ומכבד לכל מי שנשללה ממנו חירותו הינו כלל אוניברסאלי שאינו תלוי במשאבי המדינה, וכן אין להפלות בהחלתו.
      4. סעיף 6 - יש לנקוט באמצעי פיקוח אפקטיביים על מתקני עיכוב כדי למנוע עינויים ויחס אכזרי.
      5. סעיף 10 - בהתאם לפסקה 3 בסעיף 10, ענישה פלילית אינה אמורה להיות גמולית בלבד ועל המערכת לפעול לאור שיקולים שיקומיים ותיקון חברתי של האסיר.
    3. General Comment No. 29: States of Emergency 2001
      1. סעיף 13- הועדה מציינת זכויות יסוד שאינן מנויות בפסקה 2 לסעיף 4 אשר גם מהן אין לסטות במצב חירום: בין היתר זכותם של אלו שנשללה מהם חירותם ליחס אנושי (סעיף 10).
    4. General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007
      1. סעיף 31- יש להגשים זכותו של נאשם לדעת את האישום שלו במהירות האפשרית החל מהגשת האישום הרשמית.
  4. Concluding Observations
    1. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2003
      1. סעיף 13 - הועדה מודאגת שהשימוש בעיכובים ממושכים בהם לא ניתנת גישה לעורך דין או אנשים חיצוניים עשוי להפר את האמנה, בין היתר סעיפים 7 ו-10. נדרש כי לא יעוכב אדם מעבר ל-48 שעות ללא מפגש עורך דין.
    2. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010 (الترجمة للّغة العربيّة) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 21 - הועדה מודאגת לאור האיסור על ביקורי משפחות לאסירים פלסטינים המוחזקים בישראל, לרבות ילדים, וכן בגין האיסור על אסירים בטחוניים לקיים קשר טלפוני עם המשפחות. על ישראל להשיב את תכנית ביקורי המשפחות לאסירים מעזה ולהגביר את מימוש זכותם של החשודים בעבירות ביטחון לקיום קשר עם משפחותיהם, לרבות טלפוני. 
  5. תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם
    1. Dev Bahadur Maharjan v. Nepal, 2012
      1. אזרח נפאלי נלקח מביתו על ידי כוחות ביטחון והושם במעצר מנהלי שארך כשנתיים. במהלך התקופה הוחזק זמן רב בבידוד ועבר עינויים קשים בחקירות בהן נדרש לקשר את החוקרים לפעילים מאואיסטים, אולם הכחיש כל הקשר. לאחר שמשפחתו הצליחה לשחררו, הניסיונות לעצרו שנית בביתו כשלו וכוחות הביטחון ניהלו אחריו מעקב. המאורעות הובילו לקשיים פיזיים ומנטאליים עבורו, וכן לאובדן מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה. המדינה הפרה את סעיפים 7, 9 (זכויות עצורים), 10 (יחס אנושי למעוכב) לגבי העצור ופסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) לעניין כל חברי המשפחה. 
    2. Benali v. Lybia, 2012
      1. בשנת 1995 נעצר אחיו של המתלונן על ידי סוכנים של כוחות הביטחון, ועבר ימים של חקירות ממושכות וקשות. העצור בילה 5 שנים במעצר חשאי, משפחתו לא ידעה על מיקומו ולא הוגש נגדו כתב אישום.בשנת 2002 הוא שוחרר, אולם ב-2004 נעצר שנית ועבר בין מספר מתקני עיכוב ומעצר, בהם סבל מיחס אלים וקשה. בשנת 2007, לאחר מהומות בבית הכלא בו הוחזק, נעלם העצור פעם נוספת ואותר על ידי משפחתו בשנת 2009. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, 9, ו-10 כלפי העצור.
    3. Guezout et al v. Algeria, 2012
      1. בשנת 1996 בוצע מעצר אלים של מספר אזרחים, שכלל יריות באחד מהם ושימוש באשתו כמגן אנושי. הפצוע ו-2 נשים נלקחו למתקן מעצר, בו בוצעו בעצור עינויים קשים, בין היתר באמצעות מכות חשמל. לאחר החקירה נפגשו בני המשפחה, ולאחר כחודש החזקה בבידוד שוחררו הנשים ואולם נעלמו עקבותיו של העצור. הועדה מניחה שככל הנראה לאחר 11 שנים בבידוד, העצור אינו בין החיים. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, 9 (זכויות עצור)ו-10 (יחס הומני למעוכב) כלפי העצור וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) כלפי כלל המתלוננים.
    4. Pavlyuchenkov v. Russian Federation, 2012
      1. המתלונן הורשע בעבירת שוד ולאחר מכן בנפרד בשני מקרי רצח. בחקירה סביב מקרה הרצח השני, מספר המתלונן אודות לחץ ואיומים בחקירה שהובילו אותו לחתום על תצהיר. משום שלא העלה טענות אלו בתלונותיו מול המדינה, הועדה לא מקבלת אותן. עם זאת, מתקבלות טענות אודות תנאים קשים במאסר שכללו חוסר איוורור, מזון דל, היגיינה ברמה נמוכה והחזקה ממושכת בתא. תנאים אלו עולים לכדי הפרה של פסקה 1 לסעיף 10.
    5. Aboufaied. v. Libya, 2012
      1. אזרח לובי שהיה מעורב בפעילות פוליטית המתנגדת לשלטון קדאפי, נעצר ועונה באכזריות לסירוגין במהלך מעצרים בני חודשיים, לאחריהם הואשם בניסיון הפיכה וכן הוחרם דרכונו השוויצרי. אחיו נעצר גם הוא, אך המשפחה לא עודכנה במצבו או מיקומו 15 חודשים רצופים. הועדה נזהרת מהגדרת המקרה כ"העלמה כפויה" ומעדיפה לכנותו "עיכוב סודי". המדינה הפרה את סעיפים 7, 9 ו-10 לעניין שני האחים, את סעיף 12 לעניין החרמת הדרכון.
    6. Benitez v. Paraguay, 2012
      1. קבוצת מפגינים גדולה נעצרה, כאשר במהלך המעצר ובחקירה עברו רובם תקיפות פיזיות קשות באמצעות אלות ורימוני גז. המפגינים הוחזקו כשבוע במעצר והוגש נגדם כתב אישום, שלאחר תקופה בוטל. השוטרים שהואשמו בגין עבירות אלימות זוכו. המדינה הפרה חובותיה כלפי המתלונן לפי סעיף 7 וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד).
    7. Khirani v. Algeria, 2012
      1. אזרח אלג'יראי נעצר בספטמבר 1994, מבלי שסופקה עילה למעצר ומאז משפחתו לא מצליחה לאתרו. המדינה כשלה במתן מידע אודותיו. אשתו עצמה אף הוכתה מידי שוטרים במהלך התאספות מול משרד הועדה הלאומית להגנה וקידום זכויות אדם. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, 9, 10 וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד).
    8. Chihoub v. Algeria, 2012
      1. במאי 1996, קבוצת חיילים הופיעה בבית המשפחה ועצרה את בנו של המתלונן, בטענה שעד שאחיו לא יופיע למעצר, העצור לא ישוחרר. מאוחר יותר התברר שהאח המבוקש נורה ביולי 1996 על ידי כוחות הביטחון, אולם אחיו לא שוחרר מעולם. בנובמבר 1996 האח הצעיר במשפחה (16) נעצר, ללא כל הסבר. המשפחה לא הצליחה לעקוב אחר מיקומם של ילדיהם והתלונות שהגישו לא הניבו תוצאה מספקת. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, 9, 10 וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) כלפי המשפחה.


אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. General Comments No. 31: the Prevention of Racial Discrimination in the Administration and Functioning of the Criminal Justice System, 2005
    1. סעיף 39 – עינויים של אנשים ממוצא אפריקאי על ידי רשויות החוק כחלק מאפליה גזעית במערכת הצדק.


מבקשי מקלט מדיני ומי שאינו אזרח

כללי

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 16, פסקה א - המדינה תקבל על עצמה למנוע בכל שטח שבסמכות שיפוטה מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל, או עונשים שאינם בחזקת עינויים כמוגדר בסעיף 1, מקום שמעשיה כאמור בוצעו על-ידי או בעידודו או בהסמכתו של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי, או השלמתם בשתיקה.
    2. סעיף 3 – מדינה לא תגרש, תחזיר או תסגיר אדם למדינה אחרת מקום שקיים יסוד מהותי להאמין כי הוא נתון בסכנת העמדה בפני עינויים.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 7 – פרשנות המושג "כל שטח תחת שיפוט המדינה" כולל כל שטח ויש להחיל החובה בהתייחס לכל אדם, אזרח או לא אזרח, הנתון לשליטה דה-יורה או דה-פקטו של המדינה ללא אפליה.
      2. סעיף 21 – החובה למנוע עינויים חלה כלפי כל בני האדם ללא הבדל גזע, צבע, מוצע אתני, דעה פוליטית או אחרת, לאום, מוצא חברתי ועוד.
  3. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009
      1. סעיף 11 – הוועדה מציינת את הערה פרשנית 2 לפיה חובת המדינות למנוע עינויים והתעללות בכל שטח המצוי תחת סמכות שיפוטן חייבת להתפרש כבאה להגן על כל אדם, אזרח ושאינו אזרח, של מדינה החברה בכפוף לשליטתה דה-יורה או דה-פקטו של המדינה.
      2. סעיף 23 – הועדה מביעה דאגה מסעיף 1 לטיוטת הצעת החוק לתיקון החוק למניעת הסתננות (עבירת שיפוט) לפיו כל אדם שנכנס לישראל באופן בלתי חוקי יחשב אוטומטית כנושא סיכון ביטחוני ויוגדר כמסתנן.
      3. סעיף 23 – הועדה קובעת כי סעיף 11 לטיוטת הצעת החוק לתיקון החוק למניעת הסתננות (עבירת שיפוט) לפיו יכול הצבא להחזיר מסתנן למדינת או אזור מוצאו תוך 72 שעות, מהווה הפרה של סעיף 3 לאמנה.
      4. סעיף 24 – הוועדה מביעה דאגה מנוהל "ההחזרה המיידית המתואמת" של צה"ל שנקבע בפקודת המטה הכללי.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 2, סעיף 2, פסקה 1- כל מדינה מתחייבת להבטיח לכל היחידים בתחומיה והכפופים לשיפוטה את הזכויות שהוכרו באמנה זו, ללא כל הפליה מכל סוג שהוא.
    2. פרק 3, סעיף 12, פסקה 1- אדם הנמצא כחוק בשטחה של מדינה יכול לנוע ולבחור את מקום מגוריו באורח חופשי.
    3. פרק 3, סעיף 12, פסקה 2- כל אדם בן חורין לעזוב כל ארץ שהיא.
    4. פרק 3, סעיף 12, פסקה 3- הזכויות שבסעיף 12 יהיו כפופות להגבלות שנקבעו בחוק, ככל שמדובר בשמירה על הבטחון הלאומי, הסדר הציבורי, בריאות הציבור או זכויות אחרות המתיישבות עם האמנה.
    5. פרק 3, סעיף 12, פסקה 4- לא תישלל באורח שרירותי מאיש הזכות להיכנס לארצו שלו.
    6. פרק 3, סעיף 13- אין לגרש זר הנמצא בתחומיה של מדינה, אלא באמצעות ביצוע החלטה שנתקבלה לפי חוק. תינתן אפשרות להגיש נימוקים נגד הגירוש, למעט כשנימוקי ביטחון לאומי תובעים אחרת.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 8: Right to liberty and security of persons, 1982
      1. סעיף 1 - פסקה 1 לסעיף 9 באמנה אוסרת שלילה שרירותית של חירות, חלה במגוון מקרים, גם כשמדובר בעיכוב לצורכי השליטה בהגירה. הדרישה בפסקה 4 לפיה כל מעוכב או עצור זכאי לדיון בחוקיות החזקתו רלוונטית לכל אדם שנשללה ממנו חירותו.
    2. General Comment No. 15: The Position of Aliens under the Covenant, 1986 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 6- משהורשתה כניסתם של זרים למדינה, הם זכאים לזכויות שבאמנה.
      2. סעיף 7- לזרים הזכות הטבעית לחיים ואין לשוללה באורח שרירותי. זרים לא יהיו נתונים לעינויים או יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל, לא יוחזקו בעבדות או ישועבדו. לזרים הזכות המלאה לחירות ולביטחון אישי. אם תישלל מהם הזכות לחירות באופן חוקי, הם יקבלו יחס אנושי תוך התחשבות בכבודם כבני אדם. זרים לא יאסרו בשל אי-מילוי חובה חוזית. לזרים חופש תנועה וחופש בחירת מקום מגורים וכן האם לעזוב את הארץ. לזרים שוויון בפני בתי המשפט.
      3. סעיף 8- מכניסתו החוקית של זר למדינה, ניתן להגביל את חופש התנועה וזכותו לעזוב את המדינה רק דרך פסקה 3 לסעיף 12 לאמנה.
      4. סעיף 9- סעיף 13 חל על כל הליך שעשוי להוביל לגירוש. ככלל, יש לאפשר לזר המגורש לעזוב למדינה המסכימה לקבלו. הזכויות המצוינות בסעיף 13 מגנות רק על זרים ששהו חוקית במדינה, משמע אלו ששהו מעבר לזמן המותר בחוק אינם זכאים להגנת הסעיף.
      5. סעיף 10- סעיף 13 מניח את הפרוצדורה ולא את בסיס התוכן לגירוש זר, אולם מטרתו הברורה היא למנוע גירוש שרירותי. הועדה סבורה כי קשה להעביר תחת תנאי הסעיף גירושים קבוצתיים או המוניים.
    3. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 9- על המדינות חל איסור לחשוף בני אדם לסכנות עינויים הקיימות במדינות אחרות, באמצעות החזרה או הסגרה אליהן.
    4. General Comment No. 27: Freedom of movement under the Covenant, 1999 (תרגום לעברית)
      1. סעיף 4- כאשר מדובר בשוהה בלתי חוקי, כל הגבלת זכויות מתוקף סעיף 12 או מתן יחס שונה יוצדק לפי תנאי פסקה 3 לסעיף 12.
      2. סעיף 8- פסקה 2 לסעיף 12 מעניקה לפרט את הזכות לבחור את מדינת היעד אליה יסע. הזכות חלה גם על שוהים בלתי חוקיים, כך שיוכלו אלו לבחור את מדינת היעד אליה יגורשו, בכפוף להסכם עימה.
      3. סעיף 11- על ההגבלות האפשריות בפסקה 3 לסעיף 12 להיות קבועות בחוק, לעלות מצרכיה של החברה הנדונה ולמען המטרות המצוינות בסעיף, וכן לעמוד בהתאמה עם שאר הזכויות שבאמנה.
    5. General Comment No. 28: Equality of rights between men and women 2000
      1. סעיף 17- בהתאם לסעיף 13, על המדינות לוודא כי נשים זרות יממשו זכותן לערעור ולהגשת טיעונים נגד גירוש. יש לאפשר הגשת טיעונים המבוססים על הפרות מגדריות של האמנה, כפי שמוזכר בסעיפים 10-11 להערה כללית זו.
    6. General Comment No. 30: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2002
      1. סעיף 10- כל הפרטים רשאים להנות מזכויות האמנה, ובכך יש לכלול גם מבקשי מקלט, פליטים ועובדים זרים העשויים להימצא בשטח המדינה. עיקרון זה חל גם על אלו המצויים תחת השליטה האפקטיבית של כוחות המדינה הפועלים מחוץ לשטחה.
      2. סעיף 12- כאשר קיים בסיס לאמונה כי יגרם נזק, למשל לפי סעיפים 6 או 7, בהחזרה או גירוש, על רשויות השיפוט להתחשב בזכויות האמנה.
  3. תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם
    1. Aboufaied. v. Libya, 2012
      1. אזרח לובי שהיה מעורב בפעילות פוליטית המתנגדת לשלטון קדאפי, נעצר ועונה באכזריות לסירוגין במהלך מעצרים בני חודשיים, לאחריהם הואשם בניסיון הפיכה וכן הוחרם דרכונו השוויצרי. אחיו נעצר גם הוא, אך המשפחה לא עודכנה במצבו או מיקומו 15 חודשים רצופים. הועדה נזהרת מהגדרת המקרה כ"העלמה כפויה" ומעדיפה לכנותו "עיכוב סודי". המדינה הפרה את סעיפים 7, 9 ו-10 לעניין שני האחים, את סעיף 12 לעניין החרמת הדרכון.


איסור העברה

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

(תרגום האמנה לעברית) (الترجمة للّغة العربيّة)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 3 – מדינה לא תגרש, תחזיר או תסגיר אדם למדינה אחרת מקום שקיים יסוד מהותי להאמין כי הוא נתון בסכנת העמדה בפני עינויים.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 1: Implementation of Article 3 of the Convention in the Context of Article 22 (Refoulement and Communications)
      1. סעיף 1 – סעיף 3 לאמנה מתייחס למקרים בהם יש חשש מהותי כי האדם יהיה בסכנה להיות נתון לעינויים במוגדר בסעיף 1 לאמנה.
      2. סעיף 3 – על המדינה להתחשב בדפוסים עקביים של הפרות זכויות אדם במדינה השנייה של או בהסכמת המדינה או גורמים רשמיים בה.
      3. סעיף 5 – נטל ההוכחה להוכיח סכנה לפי סעיף 3 לאמנה מוטל על האדם המתנגד להסגרה. עליו להוכיח בסיס עובדתי מספיק שיחייב תגובה של המדינה החברה.
      4. סעיף 8-7 – עליו להוכיח באופן מבוסס כי יהיה בסכנת עינויים ושסכנה זו אישית ואקטואלית. בסעיף 8 מפרטים מידע שיהיה רלוונטי לעניין זה.
  3. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 22 - על ישראל לשלב את עיקרון אי ההחזרה (Non Refoulement) של מבקשי מקלט ופליטים בדין הפנימי שלה, כך שתהליכי בקשת מקלט יכללו בחינה יסודית של הזכאות בכל מקרה פרטני על פי סעיף 3 לאמנה. יש ליצור גם מנגנון הולם לבחינת החלטות גירוש.
      2. סעיף 23 – הועדה קובעת כי סעיף 11 לטיוטת הצעת החוק לתיקון החוק למניעת הסתננות (עבירת שיפוט) לפיו יכול הצבא להחזיר מסתנן למדינת או אזור מוצאו תוך 72 שעות, מהווה הפרה של סעיף 3 לאמנה.
      3. סעיף 24 – הוועדה מביעה דאגה מנוהל "ההחזרה המיידית המתואמת" של צה"ל שנקבע בפקודת המטה הכללי.
  4. פסקי דין של טריבונאלים בינלאומיים
    1. Tursunov v. Kazakhstan
          1. הוועדה מדגישה כי מדינה אינה יכולה להשיב מבקש מקלט למדינתו גם במקרים בהם מדינתו מצהירה שביטחונו האישי מובטח. על המדינה המשיבה לספק ראיות אובייקטיביות שיעידו על כך שלמבקש המקלט לא נשקפת סכנת חיים או עינויים.
    2. E.K.W v. Finland
         1. פסקה 9.3 – במסגרת בקשה לאי-החזרה לקונגו, הוועדה מדגישה כי יש להראות סכנת חיים כלפי האדם הספציפי, ולא ניתן להסתפק בהוכחה שהמצב הכללי במדינה מסוכן.
    3. M.C v. The Netherlands
         1. פסקה 8.4 – הוכחת סכנת חיים ועינויים במדינה אליה מבקש המקלט אמור לשוב מוטלת על המערער, והיא אמורה לעלות מעל לטענה תאורטית או חשד בלבד.


אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD) (עברית)

    1. General Comments No. 30: Discrimination against Non-Citizens, 2004
      1. סעיף 27 – אין לסלק אנשים למדינה שבה הם עומדים בפני סכנת עינויים.


חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי

The European Union
This project is funded

by the European Union



הפרויקט יצא לפועל בזכות התמיכה הכספית של האיחוד האירופי. כלל התכנים באתר הם באחריות מרכז מינרבה לזכויות האדם, ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.

The project was created and maintained with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Minerva Center for Human Rights and do not necessarily reflect the views of the European Union.
כלים אישיים