נגישות

מתוך eidhr

קפיצה אל: ניווט, חיפוש


The Minerva Center for Human Rights

The Hebrew University of Jerusalem





האמנה הבינלאומית לזכויות של אנשים עם מוגבלויות

(תרגום לעברית וערבית)

  1. יש להבטיח נגישות פיסית על בסיס שווה לכל הסביבה הפיסית, תחבורה, מידע ותקשורת, כולל לטכנולוגיות ומערכות מידע ותקשורת, וכן לכל אמצעי או שירות הפתוח לציבור, הן באיזורים עירוניים והן באיזורים כפריים (ס' 9(1)).
  2. על המדינות החברות לפתח, להכריז ולפקח על קיום סטנדרטים מינימליים לנגישות של מתקנים ושירותים לציבור; להבטיח שגופים פרטיים המספקים שירותים לציבור יתחשבו בנגישות לאנשים עם מוגבלויות; לספק בבניינים ובמתקנים אחרים הפתוחים לציבור שילוט בכתב ברייל; לספק אמצעי סיוע מיידים כמו מדריכים, קריינים ומתורגמנים לשפת הסימנים במתקנים הפתוחים לציבור; לקדם גישה לטכנולוגיות ומערכות מידע ותקשורת חדשות, לרבות האינטרנט; ולקדם פיתוח של טכנלוגיות נגישות בשלב מוקדם, כך שיהיו נגישות בעלות מינימלית (ס' 9(2)).


General Comment  no. 2 - Article 9 of the Convention

(תרגום לערבית)

  1. נגישות מלאה צריכה להתקיים בכל המרחב הפיסי, לרבות בגישה לתחבורה, מידע, תקשורת ושירותים, בין אם הבעלות בהם היא ציבורית או פרטית. במידה ואין נגישות כזו, הדבר מהווה אפליה אסורה (ס' 10).
  2. נגישות איננה זכות חדשה, אלא נגזרת של זכות ככלית לגישה שיש לכל אדם, בהקשר של אנשים עם מוגבלויות (ס' 11).
  3. בעיצוב מוצרים, מתקנים, טכנולוגיות ושירותים חדשים, יש להבטיח גישה מלאה לכלל הלקוחות הפוטנציאליים, לרבות אנשים עם מוגבלויות (ס' 12).
  4. המדינות החברות צריכות לוודא כי גם הסקטור הפרטי נוקט באמצעים להבטחת נגישות אנשים עם מוגבלויות (ס' 15).
  5. יש לאמן וללמד גם את עובדי הבנייה בנושאי נגישות, ולא רק את המתכננים (ס' 16).
  6. יש להבטיח נגישות גם בתוך מבנים, לרבות מדריכים בשפת הסימנים וכדומה (ס' 17).
  7. ללא גישה למידע ותקשורת, אנשים עם מוגבלווית לא יכולים להנות מחופש המחשבה וחופש הביטוי (ס' 18).
  8. כל המוצרים, המבנים והשירותים החדשים צריכים להיות מעוצבים כך שיבטיחו נגישות מלאה. אמנם ניתן לעשות זאת בהדרגה, אך תוך קביעת מסגרת זמנים לכך (ס' 21).
  9. מדינות חברות צריכות לקבוע סטנדרטים של נגישות, בהסכמת ארגונים של אנשים עם מוגבלויות. עם זאת, במידה וישנה מוגבלות שלא נלקחה בחשבון בעת קביעת הסטנדרטים, עדיין חלה החובה הכללית להבטחת נגישות כלפי כל פרט בחברה (ס' 22).
  10. שמירה על כבוד האדם של אנשים עם מוגבלויות היא אלמנט קריטי שיש לשקול יחד עם שאר השיקולים בעת התאמה של מבנים. כך למשל, בעל מסעדה צריך לנקוט אמצעים שיאפשרו גישה של אנשים עם מוגבלויות מהדלת הראשית, אף אם זול יותר לאפשר גישה כזו מהדלתות האחוריות.
  11. על המדינות החברות להתאים את החקיקה כך שמניעת נגישות תיחשב כאפליה פסולה. על המדינות החברות להעמיד לרשות אנשים עם מוגבלויות את כל הסעדים החוקיים האפשריים למימוש זכוויתיהם (ס' 27).
  12. אסור להשתמש במימון ציבורי כדי להקים מחסומים חדשים שיעמדו בפני אנשים עם מוגבלויות (ס' 29).
  13. על המדינות החברות לפעול להעלאת מודעות לנושא המוגבלויות על מורכבותו (ס' 32).
  14. על בתי הספר בשטח המדינות החברות להיות נגישים, שכן ללא נגישות אליהם, לא יוכלו אנשים עם מוגבלויות לממש את זכותם לחינוך (ס' 35). כך גם לגבי שירותי רפואה ושירותים סוציאליים (ס' 36), וכן לגבי מקומות עבודה (ס' 37).


חזרה לתוכן העניינים

חזור לעמוד הראשי

The European Union
This project is funded

by the European Union



הפרויקט יצא לפועל בזכות התמיכה הכספית של האיחוד האירופי. כלל התכנים באתר הם באחריות מרכז מינרבה לזכויות האדם, ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.

The project was created and maintained with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Minerva Center for Human Rights and do not necessarily reflect the views of the European Union.
כלים אישיים